המלצה לטיול באזור נווה המדבר של מרכז אסיה: לאוהבי תרבות, מלאכות יד, טקסטיל ואופנה!
עמק פרגנה (Fergana Valley), ועיר המשי מרגילן (Margilan)
אוזבקיסטן בנויה לתיירים במסלול די קבוע מראש על דרך המשי ההיסטורית: טשקנט, סמרקנד, בוכרה וחיווה. אנחנו הגענו לאוזבקיסטן אחרי טיול ארוך בטג׳יקיסטן ועם תכנון לחצות את הגבול היבשתי לקירגיסטן באזור עמק פרגנה, אז ניסינו לבנות מסלול בהתאם. המטרות שלנו באוזבקיסטן היו טיול שורשים והעמקה בתרבות ובמסורות היהודיות-הבוכריות (מאיה חצי בוכרית!) למידה על ההיסטוריה של דרך המשי וצפייה באדריכלות המוסלמית הייחודית שהתפתחה לאורכה.
כל עיר מערי ׳העושר האגדי׳ במרכז האסיה יפיפייה וייחודית בפני עצמה, מלאה בהיסטוריה ותרבות, והרחבנו עליהן בסדרת הפרקים שלנו בהסכת Ear Olam על מרכז אסיה, יחד עם ד”ר גרשון ד’ לונטל.
בפוסט הזה נתמקד ביעד פחות מתויר במזרח אוזבקיסטן, שאליו הגענו לפני שחצינו את הגבול לקירגיסטן, עמק פרגנה ועיר המשי מרגילן.
עמק פרגנה הוא עמק ירוק ופורה באופן יוצא דופן בלב המרחב הצחיח של מרכז אסיה. הוא מוקף ברכסי הרים גבוהים של הטיין שאן (Tien Shan) והפמיר-אלאי, ומערכת הנהרות וההשקיה שלו הפכה אותו במשך דורות לאחד האזורים החקלאיים החשובים והצפופים ביותר במרכז אסיה.
ולאיזו מדינה שייך כיום המרחב הפורה הזה?
או-הו. זאת ה-שאלה!
אם תעיפו מבט במפה של מרכז אסיה, כנראה תהיו קצת בהלם: עמק פרגנה מחולק כיום בין אוזבקיסטן, קירגיזסטן וטג’יקיסטן, והגבולות בתוכו מפותלים ומורכבים בצורה הזויה! (אפשר לראות את המורכבות במפה הזאת).
החלוקה הלא הגיונית הזאת נבעה משילוב של אינטרסים כלכליים ומנהליים בתקופת ברית המועצות שהושפעו ממאבקים בין אליטות מקומיות וניסיון להגדיר לאומים וטריטוריות באזור הסובייטי שבו האוכלוסיות היו מעורבות זו בזו. ובקיצור, ריבים מקומיים עד עצם היום הזה.. הגבולות האלה מתעדכנים כל כמה זמן בעימותים וסכסוכים בעיקר בין קירגיזסטן לטג’יקיסטן. כשאנחנו היינו שם (בשנת 2022) היו כמה תקריות ירי בגבול והמעברים היו סגורים..
להרחבה: Human Rights Watch – Kyrgyzstan/Tajikistan Border Conflict ו-ZOiS – Violence on the Borders in the Fergana Valley.
אבל בואו נעזוב לרגע את המלחמות והגבולות (שלא מורגשות ביום יום ובעיקר גורמות לתקריות גבול נקודתיות) ונדבר על מה רואים במרחב:
מרגילן (Margilan) – בירת המשי של דרך המשי
אם יש עיר אחת בעמק פרגנה שאנחנו ממליצים לאוהבי תרבות, טקסטיל ומלאכות יד – זו מרגילן.
בשונה ממה שנהוג לחשוב, דרך המשי לא הייתה דרך אחת, אלא רשת עצומה של נתיבי מסחר שחיברה במשך מאות שנים בין סין ומרכז אסיה לבין פרס, המזרח התיכון ואירופה. עמק פרגנה היה אחת התחנות החשובות ברשת הזו, והעיר מרגילן התפרסמה במיוחד בזכות האומנים שלה ובדי המשי שנשלחו ממנה לשווקים לאורך כל נתיבי המסחר. כבר מהמאה ה-10 יש תיעוד בכתבים על מרגילן כמרכז מסחר ומלאכות יד ובמשך מאות שנים התפתחה כאן מסורת יוצאת דופן של גידול תולעי משי, הפקת חוטי משי, צביעה ואריגה.
והמסורת הזאת קיימת עד היום! בביקור בעיר ניתן לבקר בכמה מקומות שמראים את כל תהליך הייצור.
Yodgorlik Silk Factory הוא המקום המפורסם ביותר בעיר. המפעל נוסד בתקופה הסובייטית במטרה לשמר את שיטות ייצור המשי המסורתיות, וכיום ניתן לראות בו את תהליך הייצור כמעט מתחילתו ועד סופו: מפקעות תולעי המשי, דרך השריית הפקעות במים חמים והפקת חוטי המשי, ועד לקשירה, צביעה ואריגה בנולים מסורתיים. יש במקום גם חנות שבה ניתן לקנות בדים ומוצרים שיוצרו במפעל.
למי שרוצה להבין גם את הצד התעשייתי יותר של הסיפור, במרגילן יש חנויות רבות של בדים וזאת אחת הטובות והגדולות שבהן. אפשר לראות ולקנות את סוגי הבדים השונים, ואחת לשנה יש גם תצוגת אופנה שמתקיימת בחלל של החנות, אליה מגיעים מעצבים מכל העולם (כחלק מהפסטיבל להלן).
טכניקת ה-Ikat ובדי ה-Atlas וה-Adras
המשי של מרגילן מפורסם במיוחד בזכות Ikat, טכניקה שבה יוצרים את הדוגמה עוד לפני האריגה.
במקום לארוג בד ורק אחר כך להדפיס עליו ציור, קושרים חלקים מחוטי השתי וצובעים אותם בשלבים ובצבעים שונים. רק לאחר שהחוטים כבר נושאים את הדוגמה המתוכננת הם מועברים לנול לאריגה. התוצאה היא דגמי הדפס צבעוניים שהפכו לאחד מסימני ההיכר של הטקסטיל האוזבקי.
אחד הבדים המפורסמים ביותר הוא Atlas, בד משי חלק ומבריק. הגרסאות היוקרתיות שלו מוכרות במיוחד בשם Khan Atlas. לצדו מייצרים בד מסורתי מפורסם נוסף בשם Adras, המשלב בדרך כלל משי וכותנה. השילוב יוצר בד פחות מבריק ממשי טהור, אבל נוח, עמיד ונעים מאוד ללבישה.
והחלק המסוכן לאוהבות ואוהבי בדים: יש פה מבחר מטורף ואפשר לקנות כאן בדים יפהפיים במחירים זולים.
פסטיבל אטלס – חגיגה של טקסטיל ואופנה
ואם כל השפע הטקסטילאי הזה לא מספיק… יש פה שיא ענק!!
מדי שנה מתקיים במרגילן פסטיבל האופנה השנתי של מרכז אסיה המוקדש לטקסטיל מסורתי, עיצוב, מלאכות יד ואופנה. במהלך הפסטיבל מתקיימים אירועים ברחבי העיר, ובהם תצוגות אופנה, תערוכות וירידי מלאכות יד. מעצבים ואומנים משתמשים בבדי Atlas ו-Adras מסורתיים כדי ליצור בגדים עכשוויים..
אם אתם מתכננים טיול לאזור, שווה לבדוק את תוכנית האירועים העדכנית ולנסות לתזמן את הביקור בהתאם.
שוק קומטפה (Kumtepa Bazaar) Кумтепа буюм бозори
חוץ ממפעלי המשי והבדים, ממליצים להגיע גם ל Kumtepa Bazaar. השוק נמצא כ-5 ק”מ מערבית למרכז מרגילן, והוא פעיל במיוחד בימי ראשון וחמישי. יש שם שפע של בדים במחירים מצוינים.
כותנה במדבר?
אם לרגע תהיתם איפה מגדלים כותנה ועוד כ״כ הרבה ממנה במדינת צחיחה כמו אוזבקיסטן..
בתקופה הסובייטית הפכה אוזבקיסטן לאחד המרכזים החשובים ביותר של תעשיית הכותנה בברית המועצות וכיום לאחד ממעצמות הכותנה בעולם. השלטון הסובייטי הרחיב בצורה דרמטית את שטחי ההשקיה במרכז אסיה וניתב כמויות עצומות של מים מהנהרות אמו דריה (Amu Darya) וסיר דריה (Syr Darya) לצורך גידולים חקלאיים – ובראשם כותנה.
הייתה רק בעיה אחת: תעשיית הטקסטיל היא אחת התעשיות המזהמות וההרסניות ביותר (אחראית לכ-9% מפליטות הפחמן העולמיות שזה יותר מכל הטיסות הבינלאומיות והספנות הימית ביחד!), אבל מה שעשו הסובייטים הוא ללא ספק אחד מהאסונות האקולוגים הגדולים בעולם..
שני הנהרות האלה היו מקורות המים העיקריים של ימת אראל (Aral Sea) שבשנות ה-60 הייתה ימת המים המתוקים הרביעית בגודלה בעולם. ככל שכמויות גדולות יותר של מים הופנו לחקלאות, פחות ופחות מים הגיעו אל הימה והיא החלה להתכווץ בקצב מהיר. בתוך כמה עשורים איבדה ימת אראל את רוב שטחה ונפחה, וחלקים עצומים מקרקעיתה הפכו למדבר מלוח. ערי נמל לשעבר מצאו את עצמן לפתע עשרות קילומטרים מקו המים. זהו אחד האסונות הסביבתיים הגדולים של המאה ה-20.. ואפשר אפילו להגיע למערב אוזבקיסטן, לאזור מוינאק (Muynak), ולראות את ״בית הקברות לספינות״, ספינות דיג שנותרו עומדות בלב המדבר, במקום שבו הייתה פעם הימה (אפשר לקרוא על זה עוד כאן).
רישטן (Rishtan) – עיירת קרמיקה ייחודית
מלבד תעשיית הטקסטיל והמשי של פרגנה, אוהבי הקרמיקה – זה המקום בשבילכם!
רישטן היא אחד המרכזים ההיסטוריים החשובים ביותר של הקדרות במרכז אסיה, ומפורסמת במיוחד בכלי הקרמיקה הכחולים והטורקיזיים שלה.
בנסיעה של כשעה ממרגילן אפשר לבקר בסדנאות אומנים משפחתיות, ובהן הסדנאות הידועות של Rustam Usmanov ושל Alisher Nazirov, לראות כיצד מעצבים את הכלים על האובניים, מציירים אותם ביד ושורפים אותם בכבשן.
אחד המאפיינים המעניינים של מסורת רישטן הוא זיגוג ה-Ishkor, זיגוג מסורתי שהופק מאפר של צמחים מקומיים. הטכניקה הזאת היא חלק מהסיפור ההיסטורי של הקרמיקה הכחולה והמפורסמת של מרכז אסיה.
המשך המסלול: בתי קברות יהודיים ומעבר לקירגיזסטן
בעמק פרגנה התגוררו קהילות יהודיות רבות וכמעט בעל עיר יש בית קברות יהודי, כמו במרגילן, בפרגנה ובאנגיז׳ן. בתי הקברות פותחים צוהר לקהילות ותיקות שהתמודדו עם תנאים לא פשוטים תחת השלטון הקומוניסטי וכוללים תמונות ואנדרטאות של חיילים יהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה ואף לאחר מכן תחת דגל ברית המועצות.
מעמק פרגנה האוזבקי ניתן לעבור רגלית את הגבול לקירגיזסטן סמוך לעיר אוש (Osh). אוש היא עיר השנייה בגודלה בקירגיזסטן עם הרבה בתי קפה, צעירים וסטודנטים שלומדים באוניברסיטה הגדולה באזור. מאוש אפשר להמשיך דרומה אל ההרים, ובתוך כמה שעות להגיע לאזור Sary-Mogol ועמק Alay המדהים, אחד האזורים היפים ביותר שטיילנו בהם בחיינו! ואפשר לקרוא עוד על הטיולי יום היפים באזור, בפוסט שהקדשנו לנושא.
תהנו!
