אם חשקה נפשכםן בהתרעננות מהבניינים האינסופיים של הונג קונג, בגילוי הטבע שלה ואת מה שהייתה פעם – זה הפוסט עבורכם!

הונג קונג הוא אחד משני האזורים המנהליים המיוחדים של סין (יחד עם מקאו) המתנהל כמעין מדינה עצמאית מבחינת משפט, סחר, מטבע ומדיניות הגירה הידוע כ-״מדינה אחת, שתי שיטות״. לאור מיקומה האסטרטגי, היא מהווה טרמינל בינלאומי נוח לכל המדינות במזרח אסיה ויעד פופולרי לשהות של מספר ימים. מעבר להמלצות הקלאסיות לאוכל ושעשועים אותם ניתן לקבל באינטרנט, הפוסט הנוכחי יתמקד במסלול יום יפה הכולל עלייה רגלית תלולה למגדל פסגת ויקטוריה וירידה רגלית לשוק הדגים בשכונת Aberdeen, בצד השני של האי המרכזי. 

אחרי שווידאנו את המזג אוויר והצטיידנו במעיל גשם כיאה לאזור טרופי עם ׳גשם בהפתעה׳, נתחיל את ההליכה מתחנת הרכבת המרכזית במרכז העסקים הראשי והמרכז הממשלתי של הונג קונג, הסנטרל,  ונלך עם גוגל מפס לכיוון הגנים הזואולוגיים והבוטניים של הונג קונג. המדרכות הצרות, הגשרים, המדרגות, השילוט החלקי והתלילות הם חלק מהחוויה הגיאוגרפית בדרך למעלה – אז אין מה להיות מופתעים. הגנים הזואולוגיים והבוטניים של הונג קונג הוותיקים בעולם, שנחנכו רשמית כבר בשנת 1871, כוללים תערוכות זואולוגיות של מגוון יונקים, ציפורים וזוחלים ואוספים של מעל לאלף מיני צמחים מקומיים ואקזוטיים. 

מהגנים הזאולוגיים נתחיל לטפס בין הבניינים לכיוון אחת מנקודות הכניסה לפארק פסגת ויקטוריה. גם הדרך לכאן משולטת באופן יחסי, אבל תנאי הדרך העירוניים לא פשוטים: מדרכות בזוויות מאתגרות, חציית כבישים תלולים ובעיקר בנייני מגורים גבוהים במיוחד, מ-360 מעלות, אשר מאפיינים מאוד את האי. הטיפוס העירוני היא הזדמנות להבין באופן ויזואלי את האדרכילות המקומית המושפעת מהניסיון לבנות על שטחים מישוריים מצומצמים – בין מפרץ ויקטוריה למדרונות התלולים – גורדי שחקים גבוהים במיוחד בהתאם לביקוש, אפילו על מספר דונמים בודדים. האמת, זה מרשים!

לאחר הכניסה שלנו לשביל הטיפוס ההיסטורי, נעבור ליד סמן של שטח העיר משנת 1903 , שירותים ציבוריים וגם ספסלי ישיבה נעימים בין עצים טרופיים גבוהים  – אך בעיקר לא נאמין שעד לפני כחצי שעה היינו באחד ממוקדי העסקים התזזיתיים בעולם. 

קצת לפני ההגעה למגדל הפסגה, נוכל לראות בתים פרטיים יוקרתיים, אשר חלקם שימשו כמעונות קיץ לפקידי השלטון הבריטי וכיום שייכים לאליטה הכלכלית של האי. 

מגדל הפסגה הוא עוד אחד מהאטרקציות התיירותיות הקלאסיות של הונג קונג: שילוב של קניון, מוזיאון שעווה ותצפית – שכולם ממש לא חובה. עוד בפסגת ההר: תחבורה ציבורית מצוינת שחוזרת לסנטרל, פוניקלר מפורסם (רכבל הפסגה) ולחובבי הז׳אנר, מהפסגה יוצא גם ׳שביל הונג קונג׳ שכולל 50 ק״מ הליכה על החלק ההררי באי המרכזי. אנחנו נחצה את רחבת הקניון והכביש ונתחיל לרדת לצד השני מנקודת התצפית הזאת.

כבר עם תחילת הירידה תופתעו מהשקט – ההפוך ביחס לשאון של קניון הפסגה – ותוכלו להתמסר להליכה היפה והנעימה בדרך לצד השני של האי. בסוף הירידה תחלפו ליד מאגר מים ומהתחנת אוטובוס הזאת מומלץ לקחת תחבורה ציבורית לחלק המעניין והקולינרי – שוק הדגים בשכונת Aberdeen.  מעבר לשוק המפורסם (והתיירותי) כפר הדייגים מוכר בזכות קהילת דייגים שחיה בו על סירות “ג’אנק” מסורתיות בנמל ובהם חנות מזכרות ומסעדות. הביקור בכפר הימי יכול לתת לנו טעימה מהונג קונג ההיסטורית, שהייתה במשך מאות שנים מיושבת על ידי דייגים מרחבי דרום מזרח אסיה. כשעמדנו שם, בין בנייני מגורים גבוהים וגנריים וכפר דייגים מלא במסעדות תיירותיות, בהחלט היה קשה לדמיין. התפשטות הקולוניות הבריטיות באסיה, ובייחוד בסין, הובילה לחיפוש אחר נמלים אסטרטגיים לטיפול ומיון בסחורות הרבות ובמיסוי המורכב. הקמת נמל ויקטוריה במחצית השנייה של המאה ה-19, אשר ניחן במים עמוקים ובהגנה ממזגי אוויר קיצוניים, הוכיח את עצמו תוך זמן קצר והפך את כפרי הדייגים הנידחים לאחת הערים העסקיות המובילות בעולם – עד היום הזה.. איך שגלגל מסתובב לו.. אחרי ארוחת צהריים ימית, ניקח אוטובוס או מטרו מאזור כפר הדייגים ההיסטורי חזרה לסנטרל ולציווליזציה המערבית-מזרחית הנוחה שלנו.