מחפשים לטייל באזור צפון תאילנד עם תינוקות ולקבל בטחון שזה אפשרי ומתאים? זה הפוסט בשבילכם!

צפון תאילנד הירוק הוא אחד מהאזורים הפופולריים ביותר של תיירים זרים ותיירות פנים בתאילנד. באזורים המתוירים נמצאים לא מעט ילדים ובהם גם תינוקות ורוב בתי המלון מחזיקים לולים וכיסאות תינוק. הטיול שלנו כלל את צפון תאילנד הקלאסית – צ׳יאנג מאי, צ׳יאנג ראי ומשולש הזהב – וכן את מחוז איסאן במזרח תאילנד – עליו כתבנו פוסט נפרד. משם המשכנו לדרום תאילנד ולאיים, עליהם נכתב הרבה, ותוכלו לראות את חוויותינו הטובות בפוסט הזה והפחות טובות בפוסט הזה.

המלצות כלליות לטיול עם תינוקות:

• טיסה: גם בלי קשר לתינוקת, אין ספק כי מומלץ לקחת טיסה של כשעה מבנגקוק לחלק הצפוני המתויר ולא לנסוע שעות רבות בדרכים. באופן כללי, יש חברות תעופה רבות ותחרות בריאה, כך שאם אתם קצת גמישים המחירים טובים (החריג היחיד הוא האי קוסומי שנשלט במונופול של בנגקוק אירוויז – והמחירים בהתאם).
• שעת הטיסה: אנחנו תמיד משתדלים לכוון את הטיסה לשנת הבוקר או הצהריים של תמרה. חשוב לדעת שגם מבחינת מזג אוויר, שעות הבוקר הם לרוב השעות הטובות יותר.
• שנת בוקר ושנת צהריים: באופן כללי את שעות הבוקר ניצלנו לאתרים, כך שאת שנת הבוקר היא עשתה לרוב במנשא בתנאים שונים ומשונים (טיסה, סירה, אופנוע, שוק, מוזיאון) ואת שנת הצהריים הקפדנו לעשות בחדר במלון, כך שאחר הצהריים אפשר לעשות משהו רגוע יותר.
• אוכל: בכל מלון ומסעדה ביקשנו בשבילה דברים בסיסיים טריים כמו ירקות, פירות, אורז וכ׳. וידאנו שהכל נחתך במקום ובמידת הצורך שטפנו רק במים מינרלים. הקפדנו גם לשטוף את הידיים שלה לפני שהיא אוכלת.
• יתושים: קיימים בכל תאילנד, באופן כללי בצפון יש יותר מלריה ובדרום יותר דנגי. צריך לשים את הדברים בפרופורציות: בתאילנד נמצאים עשרות מיליוני תיירים בשנה, כמעט כולם נעקצים ורק אחוז קטן מאוד נדרש לטיפול רפואי. נדרשת תשומת לב לשימוש בספריי באופן תדיר ובמיוחד סביב שעות השקיעה. רוב הזמן הקפדנו על תמרה עם בגדים ארוכים ונושמים (אנחנו שמים את הספריי עליהם ועל העגלה ולא ישירות על הגוף שלה). ועדיין אי אפשר להימנע ב-100% וצריך לשחרר.
• נסיעות: עוד דבר שקשה להימנע ממנו במרחבים העצומים, אבל אנחנו השתדלנו להגיע לנוחות המקסימלית. אין כמעט כיסא רכב לתינוקות בתאילנד, לרוב היא הייתה עלינו על מנשא או ביידים. בחלק מהמקומות ובאין פתרון אחר גם השכרנו אופנוע כאשר תמרה נמצאת במנשא על הרוכב האחורי צמודה לחזה. אמנם יש לנו רישיון אופנוע במשך שנים ואנחנו רוכבים באופן זהיר מאוד, אבל עדיין זה לא אידיאלי ועשינו את זה רק כשלא הייתה ברירה. חשוב לציין שהמקומיים כן רוכבים עם תינוקות לכל מקום ובכל מזג אוויר – לא משהו ללמוד ממנו אבל בהחלט תופעה קיימת. משך הנסיעה למשל השפיע על ההחלטה שלנו לא לנסוע לפאי וללופ, שמעבר לשלוש שעות הנסיעה אליה כוללת דרך הררית מתישה..
• ציוד לתמרה: טסנו מהארץ עם עגלת יויו ומנשא של חברת Argo שלא שוקל הרבה ומאפשר נשיאה מקדימה ומאחורה. שני הדברים תמיד צמודים אלינו, בשדות תעופה ובכלל, ומאפשרים נוחות מירבית. המדרכות בצ׳יאנג מאי וצ׳יאנג ראי לא מושלמות, אבל מאפשרות להתנייד עם עגלה. יש הרבה טוקטוקים ועגלת יויו מתקפלת בנוחות ובמהירות גם אליהם.
• המלצות לינה בצ׳יאנג מאי: צ׳יאנג מאי מלאה בבתי מלון שמותאמים לתינוקות (לול, כסא תינוק וכ׳) וככלל מומלץ לשהות במרכז העיר ההיסטורית. אנחנו היינו במלון פשוט (The Khom Chiang Mai) שכלל לול, כסא תינוק, ארוחה מותאמת והכי חשוב – צוות שמאוד אוהב תינוקות.
• המלצות לינה בצ׳יאנג ראי: גם כאן, ישנם בתי מלון רבים, לא כמו בצ׳יאנג מאי אבל עדיין היצע לא מבוטל. עם זאת, ישנם מספר ריזורטים בודדים המותאמים לתינוקות וילדים. אנחנו ישנו בריזורט שהיה מצוין ומושקע לילדים (The Riverie by Katathani Chiang Rai) וגם במלון פשוט יותר (Le Patta Hotel) אבל במרכז העיר. בכל ערב אנחנו עושים רוטציה ויוצאים למסאז׳, להביא אוכל, כביסה וכו׳ אז מבחינתנו זה היה יותר נוח להיות במרכז העיר.
• יחס לתינוקות: באופן כללי קיבלנו הרבה תגובות חיוביות ויחס אוהד לתמרה, שמצדה מאוד שיתפה פעולה, והדבר עורר שאלה על ממוצע הילודה בתאילנד העומד על פחות מ-2 למשפחה. אמרה תאילנדית גורסת שכל ילד גוזר על המשפחה לפחות שבע שנות עוני ובכל מקרה הדבר אינו ניכר לעין והתאילנדים אוהבים מאוד ילדים, ובמיוחד ילדים זרים.

צ׳יאנג מאי Chiang Mai เชียงใหม่

העיר מפותחת מאוד, מלאה במלונות, מסעדות ובתי קפה ולא תתקשו למצוא את עצמכם מסתדרים בה. אנחנו שכרנו מונית בשעה מוקדמת ליום מרוכז שכלל הגעה למפלי Huay Keaw Waterfall, עלייה למקדש העירוני Wat Phra That Doi Suthep וביקור במקדש בודהיסטי יפיפה Wat Pha Lad קינחנו במסעדה מקומית לקאו סוי שהמליצו לנו Khao Soi Samerjai – ובצדק – ומשם עוד הספקנו לחזור עייפים ומרוצים לשנת הצהריים של תמרה. חשוב לציין שלא עשינו אטרקציות קלאסיות כמו טיפול בפילים, צילום עם נמרים, אומגות, פארק מים וכ׳ אבל למעוניינים ולילדים קצת יותר גדולים, בהחלט יש היצע גדול ומיוחד.

צ׳יאנג ראי Chiang Rai เชียงราย

הנסיעה מצ׳יאנג מאי לצ׳יאנג ראי יפה ונעימה, על כביש בינעירוני יחסית מהיר ומסודר. גם כאן לקחנו מונית פרטית על מנת שנוכל לעצור מתי שצריך. את תחנת העצירה עושים לרוב בגייזר חם שפורץ מהאדמה Mae Kachan Hot Spring ומשתמשים בו רק לבישול ביצים –  ולפני ההגעה לעיר עצמה עוצרים במוזיאון האמנות המקדשי הלא רשמי הקרוי ׳המקדש הלבן׳ (Wat Rong Khun) יצירת האמנות המרשימה, יחד עם ׳המקדש הכחול׳ (Rong Suea Ten Temple) במרכז העיר ומוזיאון Baan Dam Museum מצפון לעיר מייצרים אווירה אמנותית מאוד בעיר – שהיא הרבה יותר רגועה מצ׳יאנג מאי התיירותית.

דוי מאה סלונג Doi Mae Salong ดอยแม่สลอง

אחד היעדים האהובים עלינו היה דווקא כפר יפיפה ותיירותי במשולש הזהב – כינוי לאזור רחב של משולש הגבולות בורמה-תאילנד-לאוס. הכפר כולל קהילה סינית שהייתה נאמנת לקְווֹמִינְטַנג ולצִ’יאַנְג קַאי-שֵׁק. מוזמנים לשמוע על זה בסדרת הפרקים שלנו על טיוואן (אותה עשינו עם תמרה כשהייתה בת ארבעה חודשים, תוכלו לקרוא על זה כאן). למעשה, עם נסיגת המפלגה הלאומית לטיוואן ברחה דיווזיה שלמה (עם המשפחות) ממחוז יונאן והתיישבה במשולש הזהב, שם היא עסקה בסחר באופיום. בשנות ה-70 נחתם הסכם בין הקהילה הלוחמת לממשלת תאילנד על הגנת הגבולות בתמורה לקבלת אזרחות מלאה. במוזיאון של הכפר The Martyr’s Memorial Hall – Chinese Division 93 Memorial תוכלו לראות את המפות והסיפור המלא שהוא עוד חלק מהסיפור הגדול על מלחמת האזרחים בסין בשלהי מלחמת העולם השנייה. לאחר שנאסר הסחר באופיום (לפחות באופן רשמי), הפך הכפר ליצואן תה מפורסם וכיום הוא מלא בחוות תה – מעל 400! – אשר מייצאות לכל מזרח אסיה וזאת לאור האזור ההררי והאקלימי הנוח (1200-1400 מטר מעל פני הים). החווה המשפחתית המפורסמת ביותר היא Choui Fong Tea Plantation שמעבר לכל המוצרים המדהימים שהם מוכרים, גם עוצבה אדריכלית ברמה גבוהה. אנחנו ישנו שתי לילות בחווה פשוטה סמוך לכפר. הכפר עצמו, Doi Mae Salong, דומה מאוד לכפרים סינים פשוטים והוא מאוד אותנטי ונעים. יש כאן שילוב מיוחד בין תאילנדים נוכחיים אשר עדיין גאים בשייכותם לממלכת לאנה ההיסטורית, שבטים מקומיים (בעיקר בני האקה) וסינים גולים. מסעדות סיניות הן הבייסיק כאן, אז לכמה ימים תתגעגעו לאוכל התאילנדי המוכר. אנחנו ממליצים על חוות תה מפנקת עם גלידה איכותית – Wang Put Tan Tea Plantation, המאפיה של הכפר – Xin Shi Dai Bakery ומסעדה של סינים מוסלמים שכל בני הכפר המליצו עליה פה אחד – Salima Restaurant – ולא טעו.

נקודה חשובה לאוהבי הקפה – בגדול הגעתם לגן עדן מקומי עם חוות קפה שתיירים עוד לא ממש גילו עליהם ובתי קפה מצויינים בערים וסביבתן. הפולים טריים והמחירים זולים מאוד לעומת שאר תאילנד. תהנו ותנצלו כל רגע.

תהנו ומוזמנים לפנות אלינו לשאלות נוספות!