המלצות לתאילנד האותנטית והפשוטה – ימים קסומים בעיר Ubon Ratchathani וסביבתה

לפני שהגענו לתאילנד, הספקנו לטייל במדינות רבות במזרח.. ואיכשהו תאילנד תמיד ירדה בעריכה. חששנו! חששנו מתיירות יתר (שהתבררו כמוצדקות לגמרי בנוגע לקוסומי – ראו את החוויות שלנו כאן) ומחוסר יכולת לחוות את החיים הפשוטים והאמיתיים של התאילנדים (שלא הוכיחו את עצמן – כי תאילנד עודה אותנטית ומדהימה!)

ולכן, כדי להיות מדויקים יותר – ביקשנו המלצות בנושא מכל מי שכבר טייל בתאילנד, ואחת ההמלצות הבולטות הייתה של משפחה יקרה ואהובה שטיילה פעמים רבות במחוז איסאן (Isan) – המחוז הגדול והמזרחי של תאילנד – ובעיקר סביב העיר אובון רצ’אטאני (Ubon Ratchathani).

שמנו את היעד על המפה במטרה לבדוק אם יסתדר להגיע לכאן עם תמרה (בת שנה) מבחינת תשתיות ומבחינת ההחלטה האם לקחת טיסה ייעודית מבנגקוק הלוך וחזור (8 שעות נסיעה מבנגקוק, 50 דק׳ טיסה). אחרי שהגענו לתאילנד וטיילנו באזור הצפון (ראו פוסט), הרגשנו בטוחים יותר, התחלנו לבדוק טיסות וגילינו שבסוף יולי (28–30 ביולי) מתקיים באובון פסטיבל הנרות (The Candle Festival / Khao Phansa). 

הפסטיבל, שנחגג מדי שנה ברחבי תאילנד למשך יום אחד, מקבל התייחסות חריגה בעיר אובון. כאן חוגגים אותו במשך שלושה ימים מטורפים ועוד “אפטר פארטי” מוניציפאלי של יומיים ששווה ביקור בפני עצמו. זהו פסטיבל הנרות הגדול והמושקע ביותר במדינה ומגיעים אליו עשרות אלפי תאילנדים!

הפסטיבל מסמל את תחילת עונת הגשמים (תקופת ה-Vassa), שבה הנזירים הבודהיסטים נכנסים לשלושה חודשי התכנסות ומדיטציה במנזרים. בעבר, לפני שהיה חשמל, המקומיים היו עולים לרגל למקדשים ומביאים לנזירים נרות שעווה גדולים כדי שיהיה להם אור בתקופת ההסתגרות (זו הסיבה שעד היום רואים נרות שעווה ענקיים בחנויות לתשמישי קדושה בתאילנד). עם השנים הפכה תאילנד לאחת מהמדינות היציבות והמסודרות יחסית בעניין החשמל בדרום מזרח אסיה (בשונה ממדינות שכנות כמו לאוס, קמבודיה ומיאנמר שסובלות עד היום מהפסקות חשמל יזומות), אך המנהג נשאר כסמל קהילתי ותרבותי.

העיר אובון, שנחשבת בעיני התאילנדים ל”עיר המדיטציה” ולערש הבודהיזם של מסורת היערות (Thai Forest Tradition), ממוקמת על גדות נהר המון (Mun River) שמתחבר לנהר המקונג המרשים. זוהי עיר עשירה בהיסטוריה, תרבות ואמנות. אגב, נקודת המפגש של שני הנהרות האדירים היא חוויה בפני עצמה.

הגענו כמה ימים לפני הפסטיבל ונהנינו מאוד להסתובב בעיר העתיקה, בין הבתים העתיקים, אמנות הרחוב, המסעדות ובתי הקפה המעולים.

במהלך הסיבובים בעיר מומלץ לבקר במקדשים המיוחדים שלה:

Wat Thung Si Mueang – מקדש עתיק הידוע בספרייה שנבנתה על גבי אגם מים מעץ טיק כדי להגן על כתבי הקודש מפני טרמיטים. אם צריך לבחור מקדש אחד, זאת הבחירה המיוחדת.

Wat Phra That Nong Bua – מקדש מרשים הכולל פגודה מוזהבת גדולה (Chedi).

Wat Maha Wanaram – המקדש המרכזי והחשוב ביותר בעיר, שבו שמור פסל בודהה מפורסם מאוד בשם Phra Chao Yai In Hueang.

באובון יש מעט מאוד תיירים זרים וכיף להגיע לכאן כדי לחוות את תאילנד הלא תיירותית, הפשוטה, מקבלת פנים, טעימה להפליא, וגם רגועה במיוחד. אנחנו ממליצים בחום לישון במלון VELAWARIN Hotel โรงแรม เวฬาวาริน שלא נמצא אמנם במרכז העיר (5 דק׳ נסיעה), אבל בהחלט משרה את האווירה הנכונה. זהו בית עתיק מימי הקמת העיר החדשה (100 שנה) והבעלים הוא הנכד של מי שבנה אותו. המקום כולו משוחזר ומעוצב בטוב טעם. ממש ממול יש מסעדה מעולה בת 50 שנה עם סלט פפאיה (Som Tum) נהדר!

אז מה רואים בפסטיבל הנרות?

אנחנו חייבים להתוודות שלא הבנו לגמרי לאן אנחנו מגיעים.. בזכות אירוח בבית של חברים הצלחנו לישון באובון בזמן הפסטיבל (לא היה מקום באף מלון בעיר כשבדקנו באמצע יולי!) ולחוות את אחד הפסטיבלים המיוחדים שזכינו להיות בהם. הפסטיבל ענק, גדוש באירועים, ומצד שני נעים ובטוח (גם עם תינוקות וילדים).

הפסטיבל כולו סובב סביב פסלי שעווה עצומים שכל קהילה (מקדש מקומי) במחוז אובון שוקד על הכנתם במשך כמעט שנה שלמה. הפסלים מתארים סצנות וסיפורים עתיקים מהמיתולוגיה הבודהיסטית ומזרם הטרוואדה (Theravada Buddhism)

זה אולי נשמע כמו משהו קטן, אבל מדובר במיצגי אמנות מטורפים! כ-50 פסלים ענקיים פזורים ברחבי העיר העתיקה של אובון. במהלך החג הם נכנסים בתהלוכה למדרחוב המרכזי בליווי טרקטורים, מופעי ריקוד תאילנדי קלאסי ומודרני, משאיות שמחה עם מוזיקה בלייב, זמרים ותלבושות מסורתיות צבעוניות. קצת פורים, מושקע מאוד.

החגיגות מתחילות בערב, והשיא מגיע ביום המרכזי (בבוקר ובערב): אלפי אנשים, אלפי דוכני אוכל רחוב, טקס בודהיסטי מרכזי במקדש, ותהלוכות ענק. להערכתנו היו שם כ-20,000 משתתפים, באמת חוויה מקומית מיוחדת במינה!

אזור נהר המקונג

אם כבר הגעתם לעיר אובון המזרחית אל תפספסו נסיעה של שעה וחצי לנהר המקונג (Mekong River) על הגבול עם לאוס. יש כמה בתי מלון נחמדים באזור קונג צ’אם (Khong Chiam). הלינה על שפת המקונג פשוט יפהפייה ומרגיעה, אם כי התשתית התיירותית שם לא תפורה עד הסוף, מזהירים מראש!

באזור יש טיולי יום מדהימים:

‎שמורת הטבע Pha Taem National Park อุทยานแห่งชาติผาแต้ม מפורסמת בציורי סלע פרהיסטוריים ובתצפיות מרהיבות על נהר המקונג והגבול עם לאוס. המסלע, הציורים והנוף יוצא דופן, תתכננו לפחות יום אחד בשמורה!

‎דברים מומלצים נוספים כוללים מפלים כמו מפל Namtok Soi Sawan או מפל Saeng Chan Waterfall שזורם במערה חצי פתוחה!

ויש גם מקדשים יפים כמו Wat Sirindhorn Wararam Phu Phrao วัดสิรินธรวรารามภูพร้าว המשקיף לנהר המקונג וללאוס, ומקדש Wat Pa Phothiyan วัดป่าโพธิญาณ שנמצא במשטח צף על אגם בתוך שמורה מלאה בקופים (שרק מחכים שתאכילו אותם – אחרת הם יפילו לכם את האופנוע או ישברו את האנטנה של הרכב).

מבחינת התניידות, אנחנו העדפנו לקחת נהג פרטי בגלל הטיול והמרחקים עם תמרה, אבל תכלס מומלץ ואפשרי לשכור רכב או אופנוע בעיר אובון רצ’אטאני לכמה ימים. העלות הכספית די דומה, והרכב מאפשר גמישות וחופש תנועה עצמאי באזור.

תהנו!