טיול המשלב בין תרבות, היסטוריה ואמנות בשלווה של עמק בית שאן השופע
מסלול הטיול שלנו היה:
- קפה של בוקר – קפה נעמי
- ביקור במשכן לאמנות בעין חרוד
- פיקניק/טבילה בעין מודע
- המבורגר ׳התריס חלון של אוכל טוב׳
הרבה זמן רצינו להשקיע זמן כמו שצריך במשכן לאמנויות בעין חרוד וסוף סוף בזכות תמרה שלנו החמודה – הייתה לנו הזדמנות לשלב עם זה טיול יום בעמק בית שאן.
התחלנו את היום בקפה אצל נעמי המקסים שבקיבוץ יזרעאל. הקיבוץ שהוקם ב-1948 הוקם על ידי קבוצה של פלמ״חניקים. הרעיון של ״קבוצה״ התבסס לראשונה עם הקמה של דגניה, אשר הייתה הקבוצה הראשונה שהוקמה על בסיס התיישבות שיתופית. זאת, בשונה מעין חרוד לדוגמא, שהוא בעצם הקיבוץ הראשון שהוקם בישראל. רבים חושבים שדגניה היא הקיבוץ הראשון, אבל הדקויות כאן הן על מי המקימים של ההתיישבות – קומונת חברים (קבוצה) או קבוצה של אנשים שהקשר ביניהם הוא רצון משותף ליישב את הארץ. אם הצלחתם להפנים את הפסקה, יש לכם עתיד כמורי דרך.
עין חרוד הוקם בשנת 1921 לרגלי הגלבוע, בידי חלוצי גדוד העבודה – אנשי העלייה השלישית שבאו מתוך אידיאולוגיה ציונית-סוציאליסטית להפרחת השממה ולעבודת כפיים שיתופית. עם השנים התגלעו מחלוקות אידיאולוגיות ותנועתיות בין חברי הקיבוץ בשל הטלטלה שעברה התנועה הקיבוצית על רקע מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות בין תומכי מפלגת מפא”י לבין תומכי מפלגת מפ”ם. הקרע לא היה רק רעיוני, אלא גם חברתי ורגשי, והוא התבטא בפיצולים בקיבוצים עצמם. בעין חרוד נוצרו שני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר עם הקיבוץ המאוחד – המזוהה עם מפ”ם) ו-עין חרוד איחוד (שנשאר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים – המזוהה עם מפא”י). כך נוצר מצב שבו שלושה קיבוצים מרכזיים – עין חרוד, אשדות יעקב וגבעת חיים – התפצלו לשישה יישובים נפרדים, עדות לעוצמת השבר הפוליטי והחברתי שחצה אז את ההתיישבות הקיבוצית.
אני מאוד ממליצה מי שמעניין אותה.ו להבין לעומק את הקיבוצים והפיצול לראות את הסדרה ״הקיבוץ״ עם מודי בראון.
אבל לענייננו – דבר אחד לא התחלק בין עין חרוד איחוד לעין חרוד מאוחד והוא –
המתחם התרבותי של הקיבוץ ובראשו המשכן לאמנויות!!
המשכן לאמנות ע”ש חיים אתר בעין חרוד הוקם ב-1937 ביוזמת חיים אתר, איש הקיבוץ, כחזון ליצירת מוזיאון עברי בארץ ישראל שיאפשר גם לחלוצי העמק וגם לדורות הבאים להיחשף לאמנות איכותית כחלק מהחיים הקיבוציים. מה שמדהים בעיניי זה שההקמה של מוזיאון ברגעים בהם הקיבוץ נאבק על פרנסה וקליטה מראה עד כמה חברי עין חרוד האמינו כי תרבות ואמנות הן צורך קיומי לא פחות מחקלאות וביטחון (מאחלת לנו לראות את הדברים ככה גם בימינו!).
את המבנה תכנן האדריכל שמואל ביקלס, שהאמין בחללי תצוגה פשוטים, מוארים באור טבעי, ללא חלונות צד, אלא באמצעות פתחי תאורה עליונים. כך האומנות תעמוד במרכז ולא הארכיטקטורה. העיצוב מבטא את רוח התקופה – מינימליזם, פשטות ושימוש בחומרים מקומיים. בנוסף, גם הסביבה החיצונית של המוזיאון מדהימה ומזכירה לנו כמה הרעיון של המרחב המשותף חשוב ומשמעותי ליצירת קהילה. יש דשא גדול שצופה לגלבוע שכייף בימים נעימים לשבת בו וגם בית קפה חמוד (קפה ביקלס) בחלק האחורי של המוזיאון.
עם השנים צבר המוזיאון אוסף עשיר של יצירות הכולל יצירות של אמנים יהודים מהארץ והעולם, לצד אמנות ישראלית מוקדמת ובת-זמננו, פסלים, ציורי קיר ותשמישי קדושה עתיקים. במוזיאון בילינו כשעתיים ונהננו מכמה תערוכות שונות. הליכה קצרה מהמשכן לאמנות נמצא מוזיאון קטן נוסף, בית שטורמן, ובו תערוכת קבע על אורד וינגייט, חיות ארץ ישראליות ותערוכה זמנית על הפילוג בקיבוצים – שהיא מומלצת מאוד!
אחרי שסיימנו במוזיאון הלכנו לטבילה ולפיקניק בעין מודע שבעמק בית שאן. עמק בית שאן (עמק המעיינות) נוצר כחלק מהבקע של השבר הסורי־אפריקאי ומאופיין באדמות סחף פוריות ובמעיינות רבים הנובעים לאורך בקעת הירדן, מה שהופך אותו לאזור עשיר במים וצמחיה טבעית. בגלל שהיינו באמצע שבוע הרשנו לעצמנו להגיע בימי הקיץ החמים, אבל מאמינה שאם בא לכם לא להיות עם כולם בטירוף – אז לא להגיע בקיץ בסופ״ש! עין מודע מקסים, יש שם ממש שבילים יפים, בריכה ענקית ונקייה, מקומות ישיבה בצל, שירותים, שולחנות פיקניק, מים.. זה מקום מדהים לקמפינג. אפשר גם לעשות מסלול קצר מסביב כחלק מפארק המעיינות שהוקם בשנים האחרונות על ידי גופי ציבור שונים במטרה לשמור על הטבע. כחלק מהשימור והפיתוח, לא ניתן להגיע למקום ברכב, אז חונים בחניון של עין מודע והולכים כמה דקות ברגל (סביב ה-10 דק׳ ומתאים לעגלות). הכניסה חינם וזו הפוגת צהריים מושלמת.
אנחנו לא הבאנו אוכל והיינו מאוד רעבים אז עצרנו לאכול בהמבורגר ׳התריס חלון של אוכל טוב׳ למרגלות הגלבוע שהתאים בול מבחינת הזמנים (צ׳ק צ׳ק מוכן ובלי תור לחכות) והיה טעים ברמות. אז ממליצה בחום.
כך סיימנו לנו יום מושלם בעמק שיש בו עוד כל-כך הרבה.
תהנו!
